מפרברי סיאול – תכנון בית מגורים אחד עבור הסבא והסבתא, האבא והאימא ושני הילדים.
משום שרבע מאוכלוסייתה עברה את גיל 65, יפן זכתה לאחרונה בתואר המפוקפק 'המדינה הזקנה בעולם'. רבים מאזרחי יפן שהגיעו לגיל פרישה נאלצים לעבוד בשכר נמוך יותר או לפרוש לפנסיה. כאשר יוקר המחייה אינו מסייע להתמודדות עם הוצאות המחייה והמגורים, ישנה סבירות שבני הדור השלישי יעדיפו לגור עם ילדיהם ונכדיהם כפי שקרה בבית המגורים הזה.
ב-Bucheon פרבר של סיאול, ישנו אזור שנקרא GgaChiWool. אזור מגורים זה נחשב למבוקש מאוד על ידי זוגות צעירים רבים.
הזוג הצעיר שהגיע למשרד האדריכלים ArchiWorkshop שיתף עמם את חלומו לגור בפרוורים, ולא בסיאול. הם נשואים, יש להם שני ילדים, ועד כה הם גרו עם הוריהם. לאחר חשיבה רבה, שלושת הדורות החליטו להמשיך לחיות יחד תחת קורת גג אחת. אך הם לא רצו לגור בכול מקום, אלא דווקא באותו פרבר של סיאול – הגינה הפרטית בפרט והאזור בכלל מצאו חן בעיניהם.
כאשר האדריכלים ביקרו לראשונה באתר, הם ראו שהפיתוח של הבתים באזור הסתיים, ובתים חדשים תפסו כמעט את כל השטח. אמנם הבתים הנמוכים, הרחובות השקטים, והגינות הצמודות יצרו עניין רב אצל משפחות רבות, אבל צורתם הנוכחית לא התאימה עבור מגורי משפחה גדולה מהממוצע.
האתגר שעמד בפני האדריכלים היה לתכנן את המרחב, כך ששלושת הדורות יוכלו להשתמש בכל שלושת הקומות של המבנה בלי להפריע אחד לשני.
הסבא והסבתא רצו להשתמש בקומת הקרקע ובמקביל שלנכדים תהיה גישה חופשית לאזור המגורים שלהם. לצורך כך תוכננה גישה מוסתרת, דרכה הנכדים יכולים לבקר אצלם בלי לצאת מחוץ לבית. הגישה הנפרדת שומרת מצד אחד על הפרטיות של כל אחד מהדיירים, ובו-בזמן הילדים יכולים לשוטט בחופשיות ברחבי הבית.
החומרים בסביבת בית המגורים היו אבן ולבנים ולכן, בהתחשב בטעם הצנוע של הבעלים, אריחים אדומים שימשו ליצירת חזית מוגבהת הפונה לכביש הראשי. אריחים לבנים מחפים את צדדיו של המבנה ליצירת מראה ייחודי. ערבוב של צבעי הטיח יצר גוון הדומה לקיר הלבנים, ליצירת רושם מונוכרומטי שיסייע לבית להשתלב עם סביבתו. חזית הבריקים האדומה הפונה לרחוב נטולת חלונות לחלוטין ואילו החזית הצדדית הלבנה בעלת חלונות גדולים פונה לעבר הגינה הקטנה שכל-כך מצאה חן בעיני דייריה. אמנם הדיירים זוכים לפרטיות מלאה מכיוון החזית, אך הסמיכות בין הבתים בהחלט מאפשרת לשכנים להציץ פנימה.
קרדיט צילום: Nam-Sun Lee