בהפיכת בית מילר העתיק בברלין, גרמניה לבית מודרני המשמש למגורים של משפחה, נשענו האדריכלים ממשרד האדריכלים asdfg הצעיר מהמבורג, על ציור משנת 1844.
ההיסטוריה והמצב המיוחד של המבנה היוו אתגר גדול, אך במשרד האדריכלים התרכזו בעיקר בפוטנציאל הטמון בו להפוך לבית פרטי עם גינה עבור משפחה טיפוסית ולה שלושה ילדים, שמעוניינת לגור באחת השכונות הפופולריות ביותר בברלין.
מכיוון שזהו הבניין העתיק ביותר בפרנצלאואר ברג, הרשויות בקשו מהאדריכלים לשקם את החזית של המבנה לשימור, כך שהיא תראה בדיוק כפי שהיא נראתה בציור משנת 1844. אמנם משרד האדריכלים רצה להראות את הפן העתיק של המבנה, אך הוא לא רצה שהחזית "תעמיד פנים" שהיא בת 170 שנה.
לדברי משרד האדריכלים אפשר היה לפרש את הקווים שהופיעו בציור האדריכלי העתיק בכמה דרכים שונות; רווח בקיר, קו הפרדה, או הפרשי גבהים. האדריכלים בחרו לפרש את הקו כמצביע על הבדלי גובה במבנה, והם עשו זאת באמצעות שימוש בטכניקות ובחומרים עתיקים.
זמן רב הוקדש למציאת הפתרון הזה, כולל שימוש בהדמיות ובמודלים פיזיים כדי לשכנע את הרשויות לקבל את הצעתם.
המבנה העתיק עבר מספר גלגולים בתחילה הוא שימוש כתחנת משטרה, ומאוחר יותר כסדנת עבודה ולאחר מכן ננטש למשך משך שנים רבות. כתוצאה מכך המבנה היה מוזנח מאוד, כאשר האדריכלים התבקשו להפוך אותו לבית שמתאים למגורים והוא אף כלל שפע של חדרים קטנים שיצרו תחושה קלסטרופובית.
השיפוץ הפנימי של המבנה התמקד בהסרת רוב קירות המחיצה כדי ליצור חללים גדולים יותר, לכן רק הקירות החיצוניים נשמרו ובנוסף להם – קיר מסיבי אחד במרכז המבנה שמפריד בין החללים השונים. חדר המדרגות, המטבח וגם חדרי שינה "נוצקו" לתוך הקיר הזה.
אזור הסטודיו נמצא בראש המדרגות ומתחבר לחדר השינה של ההורים שמופרד המחדרים האחרים על ידי דלת הזזה גדולה. המדרגות מחולקות לשני חלקים כאשר כמה מדרגות מובילות לפודיום ולנישה צרה שסובבת סביב הקירות הפנימיים של המבנה.
החללים מאופיינים בפינות אחסון רבות, כמו למשל פינות אחסון מתחת למדרגות, ספרייה שמשמשת גם כמחיצה וכדומה.
עבור המדרגות ועבודות הנגרות במטבח נעשה שימוש חוזר בקורות עץ בנות 170 שנה. הבריקים העתיקים של הקיר חשופים לעין גם בפנים המבנה. פתח בקיר המרכזי מאפשר זרימה של אור טבעי. תכנון המבנה נעשה בצמוד ללקוח וכתוצאה מכך נוצרו אלמנטים אישיים ומיוחדים כמו למשל הכיורים והאמבטיות שהם "קאסטם מייד".
המבנה נראה כמו סדרה של אלמנטים מרובעים בעלי גבהים משתנים שיוצרים משחקי אור וצל ומצביעים על פרשנות מופשטת למבנה המקורי.
קרדיט צילום: Michael Pfisterer